היום נטייל במקום מיוחד במינו באיים המלדביים.

המלדיביים הם מדינת איים מוסלמית השוכנת בים הערבי באוקיינוס ההודי כ – 600 ק'מ דר' מע'  להודו. 
מהם האיים המלדיביים? הם מדינת איים המורכבת מ -.1192 איים המרוכזים בקבוצות של 26 אטולים. מהו אטול? אטול הוא שונית אלמוגים המקיפה לגונה רדודה, שנוצרה בשל שקיעת הר געש, לעיתים שרידיו עדיין בולטים מעל פני המים. 
רק -כ – 192 איים שהם 16% מכלל האיים, מיושבים באוכלוסייה בת למעלה מחצי מיליון תושבים מוסלמים.מערכת האיים נראית כמו רצועה המשתרעת לאורכם של למעלה מ- 820 ק"מ, ולרוחב של כ –  130 ק"מ ממזרח למערב, מצפון לדרום. 

מפלס פני הקרקע נמוך מאוד ומגיע ל – 1.5 מטר מעל פני הים בממוצע. הנקודה הגבוהה ביותר מגיעה ל – 2.3 מטר מעל פני הים. אין הרים ותלים במלדיבים.
שוניות האלמוגים מגנות על האיים מפני ההשפעות ההרסניות של המונסונים. העונה הגשומה ביותר היא בסוף האביב והקיץ ממאי עד אוגוסט, עם מונסון המגיע מכיוון דרום מערב.
בחודשי החורף דצמבר עד מרץ. מגיע המונסון הצפון מזרחי שמביא עמו רוחות יבשות מתונות. כמות הגשמים הממוצעת כ -1,130 מ"מ בשנה והטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 24 ל -30 מעלות צלזיוס.

בירת האיים היא מאלה Male, השוכנת על אי במרכז האיים, כ –  645 ק"מ מדרום-מערב לסרי לנקה

אי מיושב בתוך אטול

היסטוריה בקצרה

האיים המלדיבים עברו מאז המאה ה – 16 טלטלות שלטוניות.
בשנת 1558 נהיו למושבות שלטון של האימפריה הפורטוגזית, וכעבור כמאה שנים בשנת 1654, עברו לשליטת חברת הודו המזרחית ההולנדית.
עברו כמאתיים ושלושים שנים וב- 16 בדצמבר 1887, המלדיביים  הפכו לפרוטקטורט של האימפריה הבריטית. סולטן האיים המלדיביים הסכים אז לוותר על ריבונות האיים בענייני מדיניות חוץ, בתמורה לאספקת הגנה צבאית של הבריטים. עם זאת הוסכם שהשלטון הבריטי לא יתערב בעניינים הפנימיים של האיים, אך על המלדיבים להתייעץ לגבי שינויים מרכזיים כמו מינויו של סולטאן חדש.

לאחר מותם של הסולטאן מג'יד דידי ובנו הנסיך חסן פארייד דידי, האיים המלדיביים הפכו לזמן קצר לרפובליקה. אולם ב -1 בינואר 1953, הסולטנות הנבחרת סירבה לתפוס את הכתר. נערך אז משאל עם, והרפובליקה הראשונה הסתיימה לאחר 812 שנים של שלטון הסולטנות ובמרץ 1954 שוחזרה.
האיים היו בשליטת בריטניה עד לשנת 1965. ב- 26 ביולי 1965 נחתם הסכם בין ראש ממשלת המלדיבים לבין שגריר בריטניה, אשר סיים את האחריות הבריטית להגנה ולעניינים חיצוניים של האיים המלדיבים.
בנובמבר 1967 הצביע הפרלמנט המלדיבי בעד שינוי השלטון ממלוכה חוקתית לרפובליקה.
משאל עם התקיים ב -15 במרץ 1968, כאשר למעלה מ -80% מהמצביעים בחרו בהקמת רפובליקה, והרפובליקה השנייה של האיים המלדיבים הוכרזה ב- 11 בנובמבר 1968.
בשנת 1978 מאומון עבדול גאיום החל כהונת נשיא במשך 30 שנה. כהונתו החלה לאחר שהנשיא הקודם איברהים נסיר ברח לסינגפור.

אולם תומכיו של נסיר לא השלימו עם כהונת גאיום וניסו להדיחו כמה פעמים. בראשית נובמבר 1988 היה ניסיון ההפיכה השלישי אשר הונהג על ידי עבדאללה לותופי ונתמכה על ידי כ -80 שכירי חרב טמיליים. הם  תפסו את שדה התעופה, בנייני הממשלה ותחנות הטלוויזיה והרדיו בבירה מאלה. אולם הנשיא גאיום הצליח לחמוק מהמהפכנים ולבקש סיוע מהקהילה הבינלאומית.
הודו נענתה לקריאתו ויזמה מבצע צבאי ב -3 בנובמבר 1988 בשם קוד קקטוס. חיל האוויר ההודי הטיס למלדיבים כוחות גדולים מחטיבת הצניחה שלו שאבטחו את שדה התעופה, חילצו את הנשיא גאיום והחזירו את שלטון הממשלה במאלה בירת האיים.
בראשית המאה ה -21, ממשלת גאיום החלה בביצוע תכנית ארוכת טווח של מודרניזציה ודמוקרטיזציה של האיים המלדיבים, ובמיוחד של הכלכלה, והמערכות הפוליטית והמשפטית.
בשנת 2003 החלו רפורמות נרחבות לשיפור זכויות האדם ומערכת השלטון. בשנת 2008 אומצה חוקה חדשה שקבעה בדיקות ואיזונים ממשלתיים, חיזוק סמכויות המחוקק והרשות השופטת, ואפשרה לנשים לרוץ לנשיאות. באוקטובר 2008, התקיימו הבחירות הראשונות לנשיאות ונבחר מוחמד נאשיד האסיר הפוליטי לשעבר. בכך הסתיימו 30 שנות כהונתו של גאיום.
בין הנושאים העיקריים שבהם טיפל נאשיד היה שינויי האקלים שגרמו לעליות מפלס הים שהיוו איום על האיים הנמוכים. אולם נאמנותם של חברי בית המחוקקים והרשות השופטת לנשיא המודח גאיום חיבלה ביוזמות של נאשיד. בינואר 2012 נאשיד הורה לעצור שופט בכיר בבית המשפט הפלילי. המעצר גרם להפגנות ממושכות של אזרחים כנגד הנשיא והוא התפטר בתחילת פברואר, והוחלף על ידי סגנו מוחמד וואהיד חסן. ביולי הוגשו נגד נאשיד כתבי אישום בגין מעצרו הבלתי חוקי בינואר של שופט בית המשפט הפלילי/ מצבו המשפטי של נאשיד היה מעורער. בנובמבר, 2013 היו בחירות ובהן ניצח עבדולה יאמן עבדול גאיום, אחיו למחצה של מאמון עבדול גאיום, שניצח את נאשיד בהפרש צר.

בתקופת נשיאותו של יאמן נערכו פרויקטים של תשתית משמעותיים במדינה אשר מומנו בחלקם הגדול על ידי סין. הנשיא יאמן חנק את את הביקורת כלפיו וכלא את מתנגדיו הפוליטיים. בפברואר 2018, לאחר שבית המשפט העליון ביטל את גזר דינם של רבים מיריביו הפוליטיים של יאמן, הוא כלא שניים משופטי בית המשפט והכריז על מצב חירום למשך 45 יום. משקיפים רבים ציפו כי מערכת בחירות לספטמבר באותה שנה תשמש לביסוס האוטוקרטיה של יאמן.

אך האופוזיציה התאחדה להדיח את יאמן והציעה מועמד יחיד: איברהים מוחמד סוליח, פרלמנטר בכיר המקורב לנאשיד. סוליח זכה בניצחון מוחץ בבחירות של קרוב ל – 90 אחוזים.

איברהים מוחמד סוליח הושבע ב -17 בנובמבר 2018 והתחזק באפריל 2019 כאשר מפלגתו זכתה בשלושה רבעים מהמושבים בבית המחוקקים. בדצמבר נבחר נאשיד פה אחד לתפקיד הדובר של מג'ליס העם. הממשלה החדשה פתחה בחקירות שחיתות והפרות זכויות אדם במסגרת הממשל הקודם של יאמן וכתוצאה מכך הוא באשמת הלבנת הון. ממשלת סוליח זכתה להצלחה מסוימת בהתמודדות עם שחיתות, אך נאבקה בבעיות מערכתיות שנבעו מן הקיצוניות הדתית.

סוליח פעל לחידוש הקשרים עם הודו שרצתה אף היא לחדש את הקשרים בין שתי המדינות. ביוני 2019 נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו, ביקר במלדיבים כביקורו הראשון בחו'ל לאחר בחירתו מחדש. ואמנם בשנתיים הראשונות לכהונתו של סוליח, הודו התחייבה לסייע למלדיבים ביותר משני מיליארד דולר כולל התחייבות של 500 מיליון דולר לפרויקט תשתית רחב היקף המקשר בין מאל לבין האי השכן שלה.

חגי הלאום המלדיבים

יום העצמאות נחגג ב – 26 ליולי מאז קבלו האיים את עצמאותם מבריטניה ב – 26.7.1965.
נקודות השיא בחגיגות יום העצמאות הן תהלוכות של שירותי הביטחון הלאומי, חיל הצוערים הלאומי והופעות של ילדי בית הספר לבושים בתלבושות צבעוניות.
יום הניצחון.
יום הניצחון נחגג ב -3 בנובמבר בכל שנה, להנצחת תבוסת ניסיון ההפיכה שהתרחש ב – 3.11.1988 כנגד שלטונו של הנשיא גאיום.
בסמוך לאנדרטת הניצחון מתקיים טקס הנפת דגלים מיוחד ומצעדים נערכים ברחובות מאלה וחולומאלה. ביום זה בתי ספר ורוב העסקים סגורים.
יום אימוץ האסלאם
זה היום בו אמצו תושבי האיים המלדיבים את דת האסלאם. היום המדויק בכל שנה נקבע לפי לוח השנה האסלאמי, והוא חל ביום הראשון לחודש ראבי אל-ת'אני, שהוא החודש הרביעי בלוח השנה ההיג'רי (האסלאמי).
יום אימוץ האסלאם נחגג לראשונה בשנת 1374 עד שנת 1387ואז הפסיקו לחגוג אותו.

רק כעבור 614 שנים בשנת 2001 , חודשה המסורת וחגיגות יום אימוץ האסלאם חודשו כחג לאומי.
על פי המסורת, האיים המלדיבים התאסלמו בשנת 1153 לספירה על ידי עבדול ברקת יוסוף אל ברברי, מוסלמי שהגיע למלדיבים ממג'ריב (מרוקו). לפי המסורת, עבדול ברקאט שינן בעל פה את כל הקוראן והמיר לאסלאם את דתו הבודהיסטית של המלך המקומי, סרי טריבובאנה אדיטיה, שקיבל את השם מוחמד אבן עבדוללה. לאחר התאסלמותו, שלח המלך מיסיונרים שתפקידם היה להמיר את דתם של בני איי המלדיבים השונים.
עבדול ברקאת נשאר במלדיבים בהמשך חייו ושם גם נפטר. קברו נקרא Medhu Ziyaaraiy נמצא בשטח מסגד Hukuru בבירה מאלה.
כיום האסלאם היא דת מדינת האיים המלדיבים.
איד אל פיטר
פסטיבל איד אל פיטר שבירת צום חודש הראמדאן. חג דתי חשוב ביותר בעולם המוסלמי. מאחר ולוח השנה הולך לפי הירח, מועד החג משתנה ונע בין סוף אפריל לראשית יוני.
בפסטיבל נערכים מופעי מוזיקה מודרניים, תהלוכות מלהקות פליז, צוערים וצבא. משחקים מסורתיים כגון 'Baibalaa', אירועי תרבות, חגים משפחתיים וביקור בני משפחה וחברים.

על העם המלדיבי

אוכלוסיית המלדיבים מהווה עירוב של עמים שונים שהתיישבו באיים לאורך ההיסטוריה של המדינה. המתיישבים הראשונים היו כנראה טאמילים וסינגלים שהגיעו מדרום הודו וסרי לנקה.
בהמשך הגיעו  סוחרים ממדינות ערב, מלאיה, מדגסקר, אינדונזיה וסין והתיישבו באיים.
השפה הרשמית היא שפה הודו-אירופית הנקראת דהיווחי  Dhivehi (או מלדיבית  Maldivian).
שפות נוספות הן ערבית, הינדית ואנגלית.
האסלאם כאמור היא  דת המדינה וכל הרוצה לקבל אזרחות מלדיבית חייב להיות מוסלמי.
יותר ממחצית האוכלוסייה היא כפרית – כרבע מיליון.
עיר הבירה מאלה, היא היישוב הגדול במדינה. תושבי האיים גרים בכפרים על איים קטנים המפוזרים באטולים. מתוך 1192 איי המלדיבים,
רק בכ – 20 איים חיים יותר מ – 1,000 תושבים. האיים הדרומיים מאוכלסים בצפיפות גדולה מאשר האיים הצפוניים.
שיעור הילודה במלדיביים גבוה במקצת מהממוצע העולמי, אך שיעור התמותה נמוך יותר.
למעלה מחמישית מכלל האוכלוסייה, הם ילדים מתחת לגיל 15.
תוחלת החיים היא כ -74 שנים לגברים ו -79 לנשים.

כלכלה

כלכלת האיים המלדיביים התפתחה במהירות מאז שנות השבעים. הצמיחה השנתית של התוצר המקומי הגולמי הייתה גבוהה, ועמדה על ממוצע של 6% בשנות העשרים, וההכנסה הלאומית הגולמית (BNI) לנפש – הייתה בשנות השבעים מהנמוכות בעולם – הגיעה לרמת ההכנסה הבינונית העליונה. היום הכלכלה מבוססת על תיירות, דיג, בניית סירות ותיקון סירות, כאשר תחום התיירות מניע את הצמיחה המהירה.

חקלאות ייעור ודיג
לאורך ההיסטוריה, היה הדייג, בסיס הכלכלה המסורתי של האיים והתפתח יותר עם התפתחות התיירות. עד היום עיקר היצוא של המלדיבים מגיע מדייג, אך מעסיק היום פחות מחמישית מכוח העבודה ותורם פחות מעשירית מהתוצר. דג הטונה הוא הדג העיקרי שנצוד ורוב הדגה נמכרת לחברות זרות לצורך עיבוד וייצוא.
למרות שעסקים רשמיים צמחו במהירות במדינה ובמיוחד באיים המרכזיים, חלק ניכר מהאוכלוסייה מתקיים על דיג, איסוף קוקוס וגידול ירקות ומלונים, שורשים ופקעות (קסאווה, בטטה ו יאמס), ופירות טרופיים.
החקלאות המפוזרת על פני איים קטנים רבים, היא מינימלית, ויש לייבא את רוב מוצרי המזון.
חופי האטולים הם חוליים עם לגונות ובהם גדלים דקלי קוקוס, עצי פרי הלחם ושיחים טרופיים. השוניות עשירות בסוגים שונים של דגים, ובלגונות ובים הסמוך לאיים ניצודים צבי הים, גם למאכל וגם לשמן למיצוי תרופה מסורתית.

ייצור
הבנייה מהווה את עיקר המגזר התעשייתי. ענפי הייצור הנוספים הם מלאכת יד בעיקר של מוצרי קוקוס, שימורי דגים ובניית סירות. מאמצע שנות התשעים של המאה ה – 20, עד תום תפוגת משטר מכסות בראשית המאה ה – 21, ענף הטקסטיל והבגדים היה מהענפים הרווחיים יותר. בשנת 2005 עם כניסת היבוא  הטקסטיל הבינלאומי, נסגרו מפעלי טקסטיל רבים כי לא יכלו להתחרות ביבוא.

סחר
האיים המלדיבים נכנסו לאזור הסחר החופשי של דרום אסיה (SAFTA) בשנת 2006 ובשנת 2017 חתמו על הסכם סחר חופשי עם סין. סין, הודו, איחוד האמירויות הערביות, תאילנד, סרי לנקה וסינגפור הן בין שותפות המסחר העיקריות. היבוא כולל מוצרי צריכה כגון מזון (בעיקר אורז), טקסטיל, תרופות ומוצרי נפט. דגים – בעיקר דגי טונה סקיג'אקים מיובשים, קפואים או משומרים – מהווים את עיקר היצוא.

שירותים
בשנת 1972, החלה תעשיית התיירות במלדיבים והיא מהווה את בסיס כלכלת תחום השירותים. מדי שנה, מבקרים במלדיבים למעלה מ -1.5 תיירים. מספר איי הנופש מגיע ליותר מ -130 איים ובהם מותגי מלונות יוקרתיים. הודות לגיאוגרפיה הימית של האיים, מוצע בהם מגוון רחב של אפשרויות כמו צלילה וספורט ימי, מקומות לינה תת-קרקעיים, מסעדות וספא.

עבודה ומיסוי
הצמיחה המהירה של ענף התיירות הותירה את חותמה בשוק העבודה, שהשתנה באופן דרמטי מחקלאות לשירותים. אולם נוצרה בעיה בקרב האוכלוסייה המקומית, משום שלא הייתה בנמצא הכשרה לענפי השירותים. משום כך, העובדים הזרים שהגיעו מדרום אסיה, הם בעלי המיומנויות הנדרשות לפיתוח עסקים. בעיה נוספת הייתה המרחק הפיזי בין העסקים באיי נופש לבין מגורי האוכלוסייה הכללית. לכן במקומות אלה, החליפו העובדים הזרים את כוח העבודה של הנשים שחייב אותן לחיות מחוץ למשפחותיהן. אם בשנות השבעים 60% מכח העבודה בשרותי הנופש היו נשים, הרי מאמצע שנות התשעים, חלקן ירד ל – 20%. החל משנת 2011, האיים המלדיביים גובים מיסים בתחום התיירות על רווחי העסקים, מוסדות פיננסיים, סחורות ושירותים.

ממשל וחברה

מסגרת חוקתית
המדינה מחולקת ל – 20 קבוצות של האטול שהן חטיבות מנהליות .
חוקת האיים המלדיביים אומצה בשנת 2008. ראש המדינה והממשלה הוא הנשיא, בסיוע סגן נשיא והקבינט. הנשיא וסגן הנשיא נבחרים לכל היותר לשתי קדנציות בנות חמש שנים. הקבינט מורכב מסגן הנשיא, שרי הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. למעט סגן הנשיא, חברי הקבינט ממונים על ידי הנשיא.
בית המחוקקים – מג'ליס העם, נפגש לפחות שלוש פעמים בשנה. חבריו מהאי המרכזי מאלה, ומכל אחת מ -20 קבוצות האטול, נבחרים לקדנציות בנות חמש שנים. מספר הנציגים מכל חטיבה מנהלית נקבע על בסיס גודל האוכלוסייה ולא פחות משני נציגים לחטיבה. החוקה משנת 2008 קבעה את האסלאם כדת המדינה הרשמית. מי שאינו מוסלמי לא יכול לקבל אזרחות מלדיבית. אסור שחוקי מג'ליס העם, יהיו נוגדים את עקרונות האסלאם. קיימים גופים ממשלתיים המספקים שירות אזרחי וזכויות אדם.

צדק
הסמכות המשפטית הגבוהה ביותר היא של בית המשפט העליון. שופטיו ממונים על ידי הנשיא בהתייעצות עם נציבות שירות השיפוט, שהוא גוף המונה 10 חברים שמונו או נבחרו מגופים שונים בממשלה ובציבור הרחב. נציבות שירות השיפוט ממנה באופן עצמאי את כל השופטים. אין גבולות לתקופות שיפוטיות, וגיל הפרישה חובה בגיל 70.
כל השופטים חייבים להיות מוסלמים סונים. בית המשפט העליון מבסס החלטות על החוקה ועל חוק מלדיבים; במקרים שבהם חסר חוק, נבחן שארי (החוק האסלאמי). בתי משפט אחרים הם בג"ץ ובתי משפט קמא.

בריאות ורווחה
החששות הבריאותיים הנפוצים ביותר במלדיבים הם ממחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת ואי ספיקת כליות. מחלות מסוימות הקשורות למזון ולמים כגון הפטיטיס וטיפוס הבטן מהוות סיכון קל. מלריה חוסלה בשנת 1984 והמלדיבים היו המדינה הראשונה באזור שהוכרזה בשנת  2015 על ידי ארגון הבריאות העולמי, כנטולת מלריה. קיים מרכז בריאות המספק שירותים בסיסיים בכל אי מיושב, ללא קשר לגודל האוכלוסייה, ובאטולים בדרך כלל יש מתקן בריאות ברמה גבוהה יותר או בית חולים באי מאלה הבירה. אזרחי המלדיבים כמוסלמים חייבים לפנות לרופא גבר לטיפול במחלות קשות יותר.

חינוך
קיימים שלושה סוגים של חינוך פורמלי במלדיביים והם: בתי ספר מסורתיים (makthabs) שנועדו ללמד קריאה ואת הקוראן, בתי ספר בשפה דייהי ובתי ספר יסודיים ותיכוניים בשפה האנגלית. בתי הספר בשפה האנגלית הם היחידים המלמדים תכנית לימודים סטנדרטית ומציעים חינוך ברמה תיכונית. כמעט כל הילדים בגילאי 6-15 , לומדים בבית הספר ברמת היסודי או התיכון, אך ההרשמה יורדת משמעותית בלימודי התיכון. קומץ מוסדות פרטיים קיימים להשכלה גבוהה. האוניברסיטה הלאומית של המלדיבים (לשעבר מכללת מלדיבים להשכלה גבוהה) הפכה בשנת 2000, למוסד הציבורי הראשון שבו תכנית לתואר ראשון. בהמשך, נחנכו תכניות לימודים נוספות לתארים, אם כי במספר מועט. תושבי המלדיבים המבקשים השכלה אקדמית ברוב סוגי התארים, חייבים לצאת ללמוד בחו"ל.

עיר הבירה מאלה Malé

האי והאטול מאלה בירת האיים המלדיבים, שוכן על האטול מאלה, כ -645 קילומטרים דרומית -מערבית לסרי לנקה. כאן מושב הממשלה, בתי המשפט המרכזיים, בית החולים הממשלתי, בתי ספר ציבוריים ופרטיים עם הדרכה באנגלית, ובית ספר להכשרה מקצועית המתמקד בהנדסה. מאלה הינה מרכז מסחר ותיירות המחוברת לסרי לנקה ולהודו בקווי ספינות קיטור. נמל התעופה הבינלאומי מאלה מרכז לטיסות פנים וטיסות בינלאומיות. בדצמבר 2004 נפגע חלק ניכר משטחה של העיר מהצונאמי הגדול של המלדיבים. הצונאמי נוצר כתוצאה מרעידת אדמה באוקיינוס ​​ההודי ליד אינדונזיה. אולם חומת הים של מאלה סייעה להקטנת הנזק.
אוכלוסיית העיר הגיעה ב 2014 ל – 153,904.

נתראה בטיול הבא,

שלכם

נורית